רש"י על סוכה נ״ה ב:ט׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על סוכה נ״ה ×¢×´×‘:ח׳ רש"י על סוכה נ״ה ×¢×´×‘:י׳ »

1 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על גבורות השם פתח ↗

49 אודות שישראל הם "אומה יחידה", הנה נאמר ש"ב ז, כג "ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ". ואמרו חכמים סוכה נה: "הני שבעים פרים "פרי החג שבעים הם" רש"י שם כנגד מי, כנגד שבעים אומות. פר יחידי "של שמיני" רש"י שם למה, כנגד אומה יחידה". וזהו יסוד נפוץ מאוד בספריו. וכגון, למעלה פ"ג רג: כתב: "מצד שישראל הם אומה יחידה, ראוי לישראל זה המספר שש, שהמספר הזה הוא מספר שלם". ולמעלה פי"א תקמז: כתב: "כי האומות יש בהם הרבוי, ולפיכך מספרם שבעים אומות, שכל אומה יש בה רבוי. וישראל אומה יחידית פרטית, ולפיכך היה מספר שלהם רק שבעים פרטים, וזהו מעלת ישראל שהיא אומה יחידית". ולמעלה פי"ב תקעו: כתב: "מספר ששה הוא מסוגל לישראל באשר הם אומה יחידה". ובנצח ישראל פכ"ה תקכד. כתב: "דבר זה בפרט בישראל... שהם אומה יחידה שלימה, כמו שבארנו בחבור גבורות ה' בכמה מקומות" ראה בסוף ההערה המקומות הרבים שבהם נזכר יסוד זה בספר הגבורות. ובנר מצוה י: כתב: "האומה הזאת ישראל נבראת לכבוד השם יתברך, וכדכתיב ישעיה מג, כא 'עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו'... כי עיקר כבודו מה שהוא יתברך אחד בעולמו ואין זולתו, דבר זה ממעטים האומות. ולא נבראו לזה רק ישראל, שהם עם אחד, כמו שרמז הכתוב 'עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו'. כי מה שאמר עם 'זו' במספרו י"ג, והוא מספר 'אחד'... ולפיכך אמר עם 'זו', שהם כמספר אחד, 'תהלתי יספרו', עיקר תהלתי שהוא יתברך אחד ואין זולתו. ועל דבר זה נבראו בתחלת בריאתם, כי האומה הזאת מעידה על השם שהוא אחד". ומצינו שביאר שלשה טעמים עיקריים ליחידיות זו; א במה שהקב"ה הוא אלקיהם. ב במה שיש להם את התורה. ג במה שאין להם שום שייכות לאומות העולם. כטעם הראשון כתב בנצח ישראל ר"פ לח תרצג:, וז"ל: "ודע, כי אשר הוא מאחד ישראל הוא השם יתברך, אשר הוא אחד, והוא אלקיהם, ולכך השם יתברך מאחד ישראל עד שהם עם אחד. וכמו שאנו אומרים בתפלה מנחת שבת 'אתה אחד ושמך אחד ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ'. הרי כי השם יתברך אשר הוא אחד, והוא אלקי ישראל, על ידי זה ישראל הם עם אחד... ויחידיות ישראל הוא מצד השם יתברך... כי הוא יתברך אחדות ישראל". ובגו"א שמות פ"א אות ז יב: כתב: "כתוב שמות א, י 'נתחכמה לו' בלשון יחיד, מפני שכוונתם היה שנתחכמו לאחדות העם, והוא יתברך המאחד את העם שעושה אותם תמיד גוי אחד... מפני שלשון 'נתחכמה לו' דהוא מורה על אחדותם אשר הוא אתם תמיד ומאחד העם, הוא השם יתברך. וכאילו אמר נתחכמה לאחדותו של עם בצד אשר הם בו אחד, וזהו השם יתברך המאחד אותם". ובפחד יצחק, אגרות וכתבים, אגרת נה, כתב: "עלינו לדעת כי זה שכנסת ישראל קרויה היא 'יחידה ליחדך' בפיוט "אום אני חומה" להושענא רבה, עומק הכוונה בזה הוא דאלה שני היחודים הם כרוכים ומעורים ותלויים זה בזה, 'יחידה ליחדך'". כטעם השני כתב בנצח ישראל ר"פ י רמח:, וז"ל: "כי השם יתברך שהוא יחיד בעולם, איך לא יהיה לו בעולם אומה השייכת לו, ויש לה התיחסות אליו, שהיא גם כן אומה יחידה בעולם הזה, כמו שהוא יתברך יחיד. והם ישראל, שעליהם נאמר ש"ב, ז, כג 'ומי כעמך כישראל גוי אחד', שיש להם התורה, ובשביל זה הם עם אחד. ולא כמו שאר אומות, אין להם תורה מן השמים שהיא תורה אחת, רק יש לאומות דת נימוסית, ודת נימוסית אפשר שיהיה בפנים הרבה. רק התורה כתיב בה במדבר טו, כט 'תורה אחת תהיה לכם', ועל ידי התורה גם כן ישראל עם אחד". ובנר מצוה קכג. כתב: "ישראל הם עם אחד, מחולק בדתם ותורתם, דבר זה שבחינו ותפארתינו מה שישראל הם עם אחד בתורתם, וכדכתיב 'ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ'". כטעם השלישי כתב בהקדמה שניה לדר"ח פד:, בביאור משנת "כל ישראל": "ישראל אחד לגמרי כאילו אין זולתם, עד שהכל טפל אצל ישראל. וזהו מעלת ישראל העליונה, שהם עם אחד, ואין זולתם. כי אף אם נבראו האומות, אינם רק לשמש את ישראל... ובזה ישראל עם אחד שאין זולתם". ובנצח ישראל פי"ג של: כתב: "כל האותיות הם מתחברות, כמו הי' מן האותיות העשריות, והצ', הם ק' ביחד. והכ' והפ', הם ק' ביחד. והל' והעי"ן, הם ק'. והמ"ם וס', הם ק'. חוץ מן הנו"ן אין לה חבור, והיא עומדת בלבד. ואף כי גם הה"א יש לה סגולה זאת באותיות האחדים, כי א' והט' הם מתחברים לעשרה, וכן כולם, חוץ מן הה"א. ועל זה נאמר במדבר כג, ט 'הן עם לבדד ישכון', שזה נאמר על ישראל, שהם אומה יחידה, שאין לה חבור אל שום אומה, רק 'לבדד ישכון'. כמו מלת 'הן' שיש בה הה"א והנו"ן, ואלו ב' אותיות אין להן חבור רק אל עצמם". ושם ר"פ כד תקח. כתב: "לפי סדר המציאות ראוי שיהיה כל דבר עומד במקומו אשר סדר לו השם יתברך, ומכל שכן האומה הישראלית שהיא אומה יחידה, שאין לה דבוק וחבור כלל אל האומות מצד עצמה, שאין ראויה שתהא עומדת בתוכם, לכך נחשב עמידת ישראל בין האומות שלא כטבע". ולמעלה פי"ד ו: שילב בין הטעם הראשון הקב"ה מאחדם והטעם השלישי הבדלה מהאומות, שכתב: "ישראל הם מיוחדים ונעשים כאיש אחד, וזה במה שהוא יתברך אלקיהם, ובזה הם נבדלים מכל האומות ונעשים עם אחד". נמצינו למדים שישראל הם אומה יחידה מצד הקב"ה, מצד התורה, ומצד עצמם, וזו טעימה נוספת במאמר המפורסם זוה"ק ח"ג עג. "קוב"ה אורייתא וישראל חד הם". ויש לציין שכתב בספריו טעמים נוספים לכך שישראל הם עם אחד; על ידי ארץ ישראל נתיב הצדקה פ"ו א, קפב., על ידי הכהן גדול דר"ח פ"א מי"ב שלג:, על ידי בית המקדש נצח ישראל פ"ה פא., על ידי יעקב אבינו ח"א לחולין צא: ד, קו:, על ידי י"ב שבטים נר מצוה יא:, על ידי משה רבינו נצח ישראל פנ"ג תתלז:, ועוד. ודברי תורה הם כפטיש יפוצץ סלע, מתחלקים להרבה טעמים ונצוצות. וראה למעלה הקדמה שלישית הערה 100, פ"ג הערות 2, 60, פ"ח הערות 147, 185, פי"א הערה 75, פי"ב הערה 78, פי"ד הערות 36, 37, 39, 40, פי"ט הערה 51, פכ"ג הערות 13, 205, פכ"ט הערה 5, פל"ה הערה 62, פל"ו הערה 92, פל"ט הערה 64, פמ"ז הערה 392, פ"ס הערה 32, ולהלן הערה 83.

2 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על נצח ישראל פתח ↗

48 פר יחידי - של שמיני רש"י סוכה נה:. וכן מבואר ברש"י במדבר כט, לו.

9 שבעים פרים - פרי החג שבעים הם חוץ משל שמיני כנגד שבעים אומות לכפר עליהם שירדו גשמים בכל העולם לפי שנידונין בחג על המים:

10 פר יחידי - של שמיני:

« רש"י על סוכה נ״ה ×¢×´×‘:ח׳ רש"י על סוכה נ״ה ×¢×´×‘:י׳ »